לחץ על התמונה.

מכרים

ב"ה



בס"ד ירושלים שבט תשס"ח

המלצה מאסתר פרבשטין
ליעל ועמירם גבריאל
ברצוני להודות לכם ולהביע את הערכתי העמוקה להצגה "יש עוד ים" שהבאתם לפנינו.
זוהי הצגה מיוחדת במינה בכל המובנים. היא מעבירה תכנים וערכים בעוצמה רבה.
מה שאנו מנסים לעשות ברוב מילים וברוב זמן, עשיתם אתם בדרמה מרתקת, עמוקה, ועם זאת קלילה, ואפילו משעשעת.
ההצגה רתקה את הקהל במשך שעה, למרות שבוצעה על ידי שחקן יחידי ובתנאי בימה מינימליים.
במשוב שערכנו, ציינו המשתתפים כי ההצגה מקרינה אור יהודי, ומן הדמויות והשיחות עולים ניצוצות של אמת שחבויים עמוק בלב כל יהודי, ובשעה של גילוי הם הופכים למאור.
תחזקנה ידיכם, בהצלחה מכל הלב....
אסתר פרבשטיין

המלצה לכבוד -שלום.אני כותבת אליכם אחרי שראיתי היום את ההצגה המצוינת שעמירם גבריאל הציג בפנינו ורציתי לברך אתכם ולהודות על היוזמה. ההצגה היתה שווה בעיני למספר רב של שיעורים בכך שהביאה בפני הסטודנטיות דוגמא לתיאטרון יהודי טוב.כמעט בכל הניסיונות שראיתי עד כה לעשות תיאטרון יהודי היוצרים נכשלו כיון שהאידיאולוגיה/הכעס/המחאה באו תמיד על חשבון המקצועיות, ולכן לא עשו את העבודה.ההצגה שראינו היום היתה מצוינת מקצועית: כתיבה, משחק, בימוי ולכן שרתה את המסר כראוי. זה היה תיאטרון יהודי, אנושי, אוהב אדם, צנוע, מלא הומור עצמי ומחנך- היא דיברה על מסע של אדם לפולין למחנות ההשמדה המלווה במסע פנימי המוביל אותו בסופו של דבר לחיבור ליהדות שלו ולחזרה בתשובה. אני מאמינה שלמרות שהחזרה בתשובה היא נושא טעון אצל הרבה "חילונים", ההצגה הזו צריכה להכנס לתוך בתי ספר ולהוות גשר במקום שאמנות שנובעת מאמת פנימית יכולה לעשות זאת.ברכות לאיריס שביט. ברכות ליעל גבריאל. יש לנו דוגמא טובה עכשיו מה לעשות וגם מה לא לעשות.תודה,ורדה בן-חור.שחקנית ומורה לתיאטרון.



ליצירת קשר- יעל גבריאל-0508-440042gabriel-@zahav.net.il


תגובה -מאוד נהננו, מאוד נוגע ללב, -גם בבדיחות אבל במיוחד עמירם.מזמן לא נהנתי ממשחק כל כך משכנע ,אמיתי וחודר ללב-.מהיום יש לי חדר בלב גם לעמירם.
תודה אילנה.
,תמונה בתקופת החזרות על ההצגה


למה לנסוע לפולין?למרות שמסע השורשים של בתי חיזק את כלכלתם של אותם אנשים שרצו לחסל אותנו, זה היה שווהכולנו שמחנו כשבתי התקבלה ללימודי הסמינר... עד שגיליתי שתוכנית הלימודים כוללת מסע לפולין.כל משפחתו של בעלי, להוציא את הוריו, סבתו אם-אמו ובן דודו, נרצחה במלחמת העולם השנייה. כולם חוץ מסבתו (שנורתה ונהרגה כשניסתה להימלט ולחצות את הגבול) נשלחו למחנות מוות בפולין. אני יודעת שהאנטישמיות בפולין נמשכת ומעולם לא פסקה, ולא יכולתי לסבול את המחשבה שטיול כזה יתמוך בכלכלתם של אותם אנשים שרצו שנמות, וממשיכים לרצות בכך עד ליום הזה.שוחחתי ארוכות עם יהודים שהשתתפו במסעות לפולין. אחד הדברים שהשפיע עליי במיוחד היה, ששמעתי את הרב פסח קראהן מספר על התנסותו האישית שם, כשהדריך מסע של בני ישיבה למזרח אירופה. אבל בכל זאת לא הייתי שלמה עם עצמי, חשתי חסרת מנוחה, לא משוכנעת ופגועה לא מעט מהמחשבה שהבת שלי "מאולצת" לקחת חלק במסע, ואנחנו ההורים מוכרחים לתמוך בזה, הן מבחינה פיננסית והן מבחינה רגשית (למרות שהמסע סובסד באופן ניכר הודות לתורם נדיב).בתקופה הקרה ביותר בחורף, יצאו בתי ו-180 נערות נוספות מישראל לפולין. הן פתחו את מסען בביקור בישיבתו של הרב מאיר שפירא בלובלין, בזמן סיום הש"ס העולמי (סיום סבב לימוד של הגמרא, אירוע המתרחש אחת לשבע שנים). לובלין היא המקום שבו פתח הרב מאיר שפירא בתוכנית לימוד "הדף היומי" - דף גמרא ליום, שאותו לומדים מאות אלפי יהודים ברחבי העולם. הן עלו גם על קברה של שרה שנירר, מייסדת מערכת החינוך של בית יעקב לבנות, בקרקא, ביום השנה למותה. הן ביקרו בישיבות-לשעבר וגם במחנות מוות. היו להן מדריכים נהדרים, כולל הרב חנוך טלר, שכושר ההבעה שלו עורר לחיים את ההיסטוריה ואת חיי השטעטל - העיירה היהודית.כצפוי, גם האנטישמיות הייתה חיה ונושמת. כאשר התכנסה הקבוצה בבית כנסת ישן, הקיפו כמה צעירים פולניים את המבנה מבחוץ והציצו דרך החלונות, מקללים ומעבירים את ידיהם על צווארם, כאילו חותכים אותו בסכין, ואז מצביעים על הנערות בפנים. בהתכנסות בעיר אחרת, יצרו פולנים מאצבעותיהם 'אקדח' וכאילו ירו בהן. הנערות הוטרדו שוב ושוב. המארגנים הדריכו אותן לא להסתובב בקבוצות בערים הקטנות ובכפרים הפולניים, כדי לא למשוך אליהן תשומת לב מיותרת; שחייהן לא יעמדו בסכנה.ועדיין, בלטו מאוד שני דברים.יהודי השטעטל שלפני המלחמה היו עניים וחיו בתנאים פרימיטיביים. לעתים קרובות לא היה להם חשמל, לא מים זורמים, לא צנרת ביתית; הרחובות לא מרוצפים ובוצניים והאוכל בלתי מספק. אבל בית הכנסת היה מרכז הקהילה, והכסף שהאזרחים השקיעו כדי לפאר ולתחזק אותו, מראה עד כמה הוא היה חשוב להם ומה הייתה משמעותו בעיניהם.בִּתִי הֵעִירה, שבזבוז להשתמש בסרט צילום צבעוני כשמצלמים את פולין בחורף, מכיוון שהכל שם אפור ושחור. אבל גם באזורי הכפר האפורים - שמיים אפורים, בניינים אפורים (והמון מסבאות) וחיים אפורים - זהרו אותם בתי כנסת, ששוחזרו בנאמנות היסטורית על ידי ארגונים יהודיים, כמו אבני חן יקרות. רבים מהם עוטרו בעיטורים שצוירו ביד אומן בצבעים בהירים, מוארים על ידי פתחי אור ממורקים ומעוטרים בפיתוחי עץ מדהימים.למרות עוניים המדכא, ליהודי פולין היה סדר עדיפויות ברור, ובתי הכנסת והישיבות שלהם היו עמוד התווך של קיומם הפיזי והרוחני.כשעמדה בתי ליד גדר התיל של מחנה המוות, היא חשבה, "למה להמשיך? מה נתן ליהודים הפולנים האלה את הרצון לחיות?"החיים בפולין, עם המחסור הגשמי והאנטישמיות, היו אתגר-קיום מתמיד. אפילו לפני המלחמה היו שם רעב, מחלות, ופוגרומים. למה שמישהו ירצה להיות יהודי בסביבה כזאת? התנאים ה"נורמאליים" האלה הלכו והחמירו עד לנקודת השפל האיומה בשואה, שבה נשאה האכזריות ראש: פחד, מכות, עינויים, רעב ומוות של הורים וילדים הפכו ל"נורמה" החדשה.כשעמדה בתי ליד גדר התיל של מחנה המוות, היא חשבה, "למה להמשיך? מה נתן ליהודים הפולנים האלה את הרצון לחיות? למה הם נאבקו נואשות לשרוד במחנות? ואפילו אם הם הצליחו לחיות, לשם מה? אל מה היה להם לחזור? אל אותה שנאה ופחד וסכנה ומחסור, רק הפעם בלי כל היקרים להם?"ואז היא חשבה על אותם בתי כנסת יפהפיים ומטופחים בעיירות. על המשפחה שלה, ועל האחיינים והאחייניות שלה, שקמו מתוך האפר הזה של מחנות המוות.מאז שהיא ילדה קטנה, היא למדה פרקי אבות בבית הספר: "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע; ויהושע לזקנים; וזקנים לנביאים; ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה..."בעומדה לצד גדר התיל, התעוררו מילות המשנה לחיים. יהודי פולין, ויהודים לאורך ההיסטוריה, לא משנה כמה קודר היה מצבם, נלחמו בכל כוחם לשרוד. לא למענם, אלא למען עם ישראל. היא הבינה בבהירות חדשה: "אני חשובה. התמונה הקטנה הזאת של המחנה אולי נראית גרוע, אולי גם בחיי יש מצבים שנראים גרוע, אבל אני חלק מתמונה הרבה יותר גדולה וחשובה. אני חוליה בשרשרת האדירה הזאת. למרות הפיתוי לקטוע את השרשרת במשך ההיסטוריה, מתוך שנאה או התבוללות, למרות כל הסיבות, מוטל עליי להמשיך ולדאוג שהשרשרת הזאת תימשך בלי נתק."אני עדיין מרגישה לא נוח עם הרעיון של יציאה נרחבת לבית הקברות שמהווה היום פולין. אני אפילו לא שוקלת מסע משלי לשם. אבל בזמנים ההולכים וקשים בדורנו, בתי יודעת היום למה היא כאן, מתוך תחושת שכנוע מחודשת.לכן נסעה בתי לפולין.
הנה לינק לפירסום המקוריhttp://www.aish.com/hsociety/society/Why_Go_To_Poland$.asp

עמירם ויעל גבריאל


  1. יעל גבריאל -בוגרת הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין וכן בוגרת סמינר הקיבוצים במגמת תיאטרון. בעלת תואר MED בחינוך, יהדות והוראת השואה. מרצה ומדריכה פדגוגית במכללת אמונה.



2.עמירם גבריאל -בוגר בתי הספר לאומנויות הבמה - בית צבי -שנת 86 -היה שחקן תיאטרון באר שבע במשך כ10 שנים ושחקן תיאטרון בית ליסין שנתיים . שיחק בסרטים וסדרות טלויזיה . וכן עבד עם ילדים במגזר הדתי בדרמה ושעות סיפור באופן קבוע במשך 5 שנים .





סרטים תכניות טלויזיה ופרסומות (רשימה חלקית)

חימו מלך ירושלים (תפקיד ראשי) במאי: עמוס גוטמן
זוהר ערן ריקליס
נקמתו של איציק פינקלשטיין רוטנברג
מקומון רובינשטיין
שניים בדרך (טלויזיה ) צ'אפלין
רצח בים המלח
עניין של זמן (טלויזיה )
קפה פאריז (טלויזיה )
ק.ו.ב.ה. ( קולנוע-הפקה בינלאומית) מנחם גולן

הפקות במגזר הדתי
הפרטיזן המיסתורי ניצוצות של קדושה
בית של שלום ניצוצות של קדושה
המלכודת חלום הפקות
התיבה המופלאה
מארב מתוכנן
קלף מיקוח
בורג משוחרר 2
חסידשע מעייסעס 3
72 שעות
חבורת קש"ת
המרדף אחר התהילה
אלישע בעל כנפיים



פרסומות: (רשימה חלקית)

חברת טמבור, חברת נטפים ועוד.

הצגות תיאטרון: (רשימה חלקית)

אילוף הסוררת הורטנסיו.
מהומה רבה על לא דבר בורקיו
קומדיה של טעויות התליין
שלש אחיות סוליוני
בורגנים ניל
דני והים הכחול דני
אהובת החייל צארלי
נוכלים ואוהבים הרוזן הצרפתי
אהבה וזכרון ויקטור
מפיסטו המתנקש
דון קישוט
הנפש הטובה מסצ'ואן
כולם היו בני
כטוב בעיניכם
מותו של סוכן
תיאטרון דקה – [בית ליסין ]

מחזות ישראלים מקוריים :

אחים לנשק מיטלפונקט
אם הבית מיטלפונקט
אותו ואת בנו הספרי
היורשת גורן אגמון
-------------------------
תמר חנה גבריאל
התפאורנית והציירת המקסימה שלנו



ההצגה- ' המחרוזת המופלאה '


גבריאל הפקות


תיאטרון גבריאל הצגות לילדים ולנוער
כתב וביים - עמירם ויעל גבריאל .
ליצירת קשר - 0508440042
אי מייל -
GABRIEL-1@012.NET.IL

המחרוזת הפלאית – תוכן ההצגה
.הרב חיים פרחי חי בדמשק לפני כמאה וחמישים שנה . הוא היה רב הקהילה של יהודי דמשק .באותה עיר חי איש דת מוסלמי שכנויו היה הפאקיה . אותו פאקיה חיפש דרך לעלות לגדולהופרסם שהוא עף למכה כל יום שישי שם הוא מתפלל ומתנזר מאכילה ושתיה וחוזר באופן של קפיצת דרך ביום ראשון . למעשה הוא היה מסתגר במרתף ביתו זולל שותה ומעשן . השמועה על דבר הנס של קפיצת הדרך פורשת כנפיים בכל העיר דמשק ואף מחוצה לה . הפאקיה עולה לגדולה ומתעשר וזוכה להרבה כבוד ויקר אולם אליה וקוץ בה יהודי הקהילה אינם מאמינים לקדוש המעופף ומסרבים לתת לו את הכבוד הראוי לו לדעתו . יום אחד כשהפאקיה יצא לטייל הוא הבחין בילדים יהודיים שמשחקים ברחוב . גם הילדים התנהגו כהוריהם ולא חדלו ממשחקם לכבודו . חמתו בוערת בו והוא מבקש מהמלך לכלוא את כל הילדים היהודים שמשחקים ברחוב . הילדים היהודים הושלכו לכלא והקהילה היהודית מתפללת לקב"ה ומחפשת מוצא להחלץ מן הצרה . הרב חיים פרחי היה דמות ידועה ומכובדת בסוריה ובתורכיה ושימש יועצם החכם של המנהיגים במדינות אלה . במוחו של הרב פרחי עולה רעיון מבריק הוא נותן למלך במתנה מחרוזת יקרה ממנה החסיר אבן מרכזית . המלך שמח על המתנה אבל מסרב לקבל מחרוזת לא מושלמת . הרב אומר לו שאבן כזו ניתן לרכוש בקלות בעיר מכה הרחוקה. מייד יוצאת ההוראה אל הפאקיה להביא את האבן החסרה בקפיצתו הקרובה למכה ומאותו רגע הפאקיה חרד לחייו .וב"ה הגלגל מתהפך : הוא מתחנן לרב פרחי שיתן לו את האבן ושלא יגלה את שקריו ברבים הוא מבטיח בתמורה לשמור על חיי היהודים עד סוף ימיו .

נקודות החינוך והמיקוד החשובות בהצגה
1-המעלה באמירת האמת
.2-גאון יעקב
.3-כוחה של תפילה ,ותפילת הילדים בפרט
.4-הצפייה לגאולה
.5-תוצאה הצומחת מרדיפה אחרי הכבוד
.6-אמונת חכמים
.7-פיסת היסטוריה מחיי עם ישראל בגלות.



רקע היסטורי
חיים פרחי נולד למשפחה יהודית מכובדת בדמשק, ויש האומרים שהיה נצר לבית דוד. הוא השיג השפעה על השלטון התורכי, והפך ליועצו של שליט עכו אחמד אל ג'זאר. אל ג'זאר הכיר בכשרונותיו של יועצו, ופעל על פי עצותיו, כמו גם נתן הנחה ליהודים במס הגולגולת, לבקשתו.עם זאת, היה אל ג'זאר אדם אכזר ואלים. כינויו "אל ג'זאר" פירושו "הקצב". בהתקפי אלימות התאנה ליועצו היהודי, ניקר את עינו וכרת את קצה חוטמו. איור מפורסם מאותם הימים מראה את אל ג'זאר יושב בדין, כשלפני יועצו היהודי כשרטייה על עינו.בימי אל ג'זאר, בשנת 1799, ניסה נפוליון לכבוש את ארץ ישראל המוח שמאחורי ההגנה על עכו היה פרחי. כיועצו ואיש סודו של אל ג'זאר, הייתה לפרחי יד בניהול המלחמה. פרחי ודה פיליפו נלחמו כנגד נפוליון מלחמה אכזרית, אך רבת תחבולות. בשיאו של המצור אכן נפרצה החומה, ותוך אבדות קשות ניסו חיילי נפוליון להכנס אל העיר פנימה, אך גילו כי במהלך השבועות מאז החל המצור בנו פרחי ודה פיליפו חומה נוספת, מספר מטרים בעומק העיר, במקום בו היה גנו של אל ג'זאר. בניית החומה הנוספת גרמה לנפוליון ולאנשיו להבין כי כפי הנראה לא יהיה בכוחם לכבוש את העיר, המצור הוסר, ונפוליון נסוג בחזרה למצרים כלעומת שבאירידתו ומותו של פרחילאחר מות אל ג'זאר, בשנת 1804, קיבל את תפקיד מושל הגליל בנו סולימאן. סולימאן זה שלט באזור עד לשנת 1819. סולימאן הותיר את פרחי במשרותיו, ונעזר בעצותיו כשם שנעזר בהן אביו.לאחר מות סולימאן עלה לשלטון בגליל בנו המאומץ עבדאללה. עבדאללה זה החליט להיפטר מחיים פרחי. הדבר נודע לפרחי, אך הוא לא נמלט, שכן חשש כי אם יימלט ישפוך עבדאללה את זעמו על היהודים שבממלכה. ב21 באוגוסט 1819 הגיעו לפתע חיילים לבית פרחי, הודיעו לו כי הוא בוגד במלכות והרגו אותו במקום בחניקה. את גופתו סירבו לקבור. ביתו נשדד על ידי החיילים. משפחתו נמלטה לדמשק, אך אשתו לא עמדה בתלאות הדרך ומתה בצפת.מורשתו של חיים פרחיביתו של חיים פרחי עומד עד היום בעכו, אך הוא אינו פתוח למבקרים. בעכו נקראת כיכר מרכזית בעיר העתיקה על שמו. פרחי ייזכר אף כמסייע לעלייתם של תלמידי הבעש"ט לארץ, בשנת 1777, ולקליטתם בגליל. עלייה זו הינה אבן דרך חשובה בהתיישבות היהודית בגליל.
גבריאל הפקות

ההצגה ' המסע אל הנשר הגדול '








אי מייל-
GABRIEL-1@012.NET.IL


תיאטרון
גבריאל
הצגות לילדים ולנוער


דף הכנה לקראת ההצגה –המסע אל הנשר הגדול

נקודות חינוך ומיקוד חשובות בהצגה

1--אהבת ישראל.
2-חתירה ורדיפה אחר האמת.
3- להיות נאמן לעצמך ולמקורך.
4-חברות ועזרה לזולת.
5- מעלת החוכמה.
6- תוקף אמונת היהודי גם מול עולם עויין.
7-מורשת ישראל.
8-
החייאת מושגים חשובים בהיסטוריה.
9-פיסת היסטוריה מחיי היהודים בגלות.
10-כיבוד הורים


סיפור העלילה
במצריים הרמב"ם הוא מנהיג היהודים ורופאו של המלך .
רבים הם שרי המלך שמקנאים בו . הואזיר רוצה להתנקש בחיי הרמב"ם ומבקש מסלים להרוג את הרמב"ם . הוא משלם לסלים הרבה כסף וסלים יוצא בדרכו אל מצריים כשהוא מצוייד ברעל .

בעיר אחרת באירופה נמצאים שני נערים ,שלמה וצבי , הם לומדים תורה , ושלמה מתחבט בשאלות קשות ולא מוצא עליהן תשובה . צבי מספר לו שהרמב"ם כתב ספר פילוסופיה שיכול לענות לו על קושיותיו .
לצבי יש אבא חולה שהרופאים לא מוצאים תרופה למחלתו ולכן הא משתוקק להגיע לרמב"ם אך אינו יכול לעזוב את אביו החולה . שלמה מחליט לצאת אל הרמב"ם למרות הסכנות האורבות בדרך .
.בדרכו אל הרמב"ם תופס סלים את שלמה ורצה למסור אותו לאלמוחדין . שלמה מצליח להתחמק ממנו . שלמה וסלים נפגשים שוב בקהיר ושלמה מתחיל לחשוד שסלים זומם לעשות משהו רע . הוא עוקב אחרי סלים ומגלה את המזימה שרקחו סלים והואזיר .
תופסים את הואזיר ואת סלים ומשליכים אותם לכלא . הרמב"ם מודה לשלמה על עזרתו ועונה לו על כל השאלות המטרידות אותו , וכן נותן תרופה לאבא של צבי . שלמה חוזר לעירו . ואבא של צבי מחלים ממחלתו .

-נקודה נוספת –
בדרכו אל הרמב"ם , שלמה פוגש את משיח השקר מתימן ומגיע למסקנה שזה לא המשיח האמיתי .





רקע הסטורי
הרמב"ם- רבי משה בן מימון נולד בעיר קורדובה שבספרד לאב שהיה תלמיד חכם ובן למשפחה חשובה .
משפחתו נאלצה לעזוב את ספרד בגלל האלמוחדין –[שבטים מוסלמים פראיים שהתנכלו ליהודים ] המשפחה עזבה למרוקו , גם במרוקו הגיעו האלמוחדין – והם נאלצו לעבור ממרוקו למצריים .

האלמוחדין- שבטים קנאים מוסלמים .כבשו את ארצות הצפון אפריקה והגיעו עד לספרד בכל מקום אליו הגיעו אילצו את היהודים להתאסלם .יהודים שסרבו להתאסלם נאלצו לגלות לארץ אחרת . כאשר הרשעים הגיעו לעיר יהודית הם הרסו את בתי הכנסת והישיבות ואלפי יהודים היו עוזבים את הערים בהן גרו והיו גולים .
גם משפחתו של הרמב"ם סבלה מהאלמוחדין שהגיעו לקורדובה .הם עברו למרוקו אך גם לשם הגיעו האלמוחדין ואז עברה המשפחה למצריים .
במצריים הרמב"ם היה למנהיג היהודים ולרופאו האישי של המלך ורבים מן השרים הגויים קינאו בו .

הרמב"ם כתב ספרים רבים וחשובים להלן חלקם-

החשוב שבהם –הספר משנה תורה ,היד החזקה שהוא חיבור של 14 ספרים.
כל ההלכות הכתובות בתלמוד , הרמב"ם אסף וכתב באופן שיהיה קל יותר למצוא ולהבין .

ספר מורה נבוכים –ספר פילוסופיה [רבים התנגדו לספר ]
ספר המצוות- מעיין פתיחה לספר היד החזקה ובו כתובים כל התרי"ג מצוות וגם אלה שאינן נכללות בהן .

יש אגרות חשובות שהרמב"ם כתב .

אגרת השמד
כשהרמב"ם היה בפס שבמרוקו הגיעו לשם האלמוחדין ורבים מהיהודים נאלצו להתאסלם למראית עין והיו אנוסים . חכם אחד אמר ליהודים האלו שהם פושעים ועובדי עבודה זרה
ושכל יהודי חייב מסור את נפשו על קידוש השם ובלבד שלא יודה בדת אחרת אפילו אם זה רק למראית עין ובתוך תוכו הוא מאמין בדת היהודית –בכל אופן תפילתו תועבה .כך אמר אותו חכם יהודי.
היהודים האנוסים נפלו ברוחם והתיאשו ורבים החלו להתאסלם באמת כי חשבו שאין למצוות שלהם שום ערך .
הרמב"ם שריחם על היהודים כתב להם אגרת שתנחם אותם "איגרת השמד" .- באיגרת זו הוא הוכיח ליהודים שהם אנוסים שמותאר ליהודי לומר בפיו שהוא מוסלמי ולקיים מצוות בסתר . וגם הוא פוסק שם שעדיף ליהודי להודות למראית עין מאשר לההרג .

הרמב"ם מייעץ למי שיכול לעזוב את מרוקו ולחיות במקום אחר בו יהיה יותר קל לחיות ולקיים אורח חיים יהודי , אך גם מוסיף ואומר כי מי שלא יכול או שאין מתאפשר לו לעזוב והוא נשאר כאנוס במדינה מבחינה מסויימת שכרו כפול כי השם מחשיב את מצוותייהם עוד יותר כי קשה יותר לקיים מצוות בסביבה עויינת מאשר מתוך שקט ושלווה. האגרת התפרסמה בין האנוסים ונסכה בהם תקווה . רבים עזבו את מרוקו בעצת הרמב"ם.

אגרת תימן –
בתימן החלו לרדוף יהודים , אילצו אותם להתאסלם ואיימו שיהרגו אותם ואף גזרו עליהם גזרות קשות , מצב היהודים היה קשה מאוד . ולכן החלו לחשב קיצין –לחשב את הזמן בואו של המשיח .
וקרתה צרה . יהודי שהמיר את דתו אמר שהוא המשיח . בגלל היסורים רבים האמינו לו . ראשי העם הבינו את הסכנה וביקשו את עזרת הרמב"ם . הרמב"ם השיב על שאלותיהם . ב"איגרת תימן " שם הסביר ששינאת האומות לישראל היא בגלל הקנאה בתורתנו , ומנחמם: " הקב"ה הבטיח שעם ישראל חי וקיים ." הרמב"ם מוכיח שזהו משיח שקר שוטה ומשוגע . האגרת עודדה את יהודי תימן והם התחזקו בתורה ומצוות ויכלו לעמוד מול המציקים . הרמב"ם השתדל אצל המלך – והגזירות על היהודים בוטלו וגם יהודים שהתאסלמו למראית עין שבו להיות ולנהוג כיהודים בגלוי .


בברכה –יעל גבריאל .
טלפון - 0508440042

המסע אל הנשר הגדול – תקציר העלילה .
[ לדעתי רצוי לספר לכיתות א- ג ]




המלצות להצגה ' המסע אל הנשר הגדול'



ליצירת קשר- 0508-440042

‏המלצה להצגה -"המסע אל הנשר הגדול"
‏ההצגה - "המסע אל הנשר הגדול" מצליחה לשלב בהומור רב עובדות מההסטוריה היהודית ושאלות דתיות פילוסופיות .ההצגה שובת הלב אורגת עובדות חשובות אלה בתוך עלילה בלשית מרתקת המצליחה לאזן באופן מענין בין הקל לכבד .
‏מושגים חשובים בתולדות ההסטוריה היהודית ובפילוסופיה בכלל מוגשים לצופה הצעיר והבוגר ,הדתי והחילוני באופן שאינו מאיים אלא מרתק ומגרה את הצופה להמשיך ולחקור בנושא גם לאחר הצפיה . את משחקם של השחקנים ,ובעיקר של עמירם גבריאל ראוי לשבח כן ירבו הצגות כגון אלו .
‏ד"ר דליה כהן קנוהל
‏מכללת בית ברל -המסלול המשותף עם האוניברסיטה הפתוחה מכללת אמונה לאומנויות .



‏המלצה להצגה -"המסע אל הנשר הגדול "
‏כל מי שמצוי בהוראת ההיסטוריה מודע לקושי הרב הניצב בפני מורות ומורים ליצור עניין והזדהות בקרב תלמידיהם. קושי זה אינו פוסח על הוראת ההיסטוריה היהודית והוא משותף, כמו כן, למורים המלמדים במערכת החינוך הדתית והחילונית כאחד. ההתמודדות עם קושי זה הובילה מחנכים רבים לחשוב על "אמצעים בלתי-קונוונציונליים" בהוראת ההיסטוריה. במסגרת מאמצים אלה אנו
‏,
‏עדים לשימוש נרחב שנעשה בסרטים, מחזות והפעלה אקטיבית של התלמידים.
‏ההצגה "בעקבות הנשר הגדול" מהווה דוגמא מוצלחת לשימוש באמצעים מסוג זה. היא רלוונטית לתוכניות הלימודים העוסקת בהיסטוריה ובפילוסופיה יהודית של ימי ביניים. כידוע, גם שם נתקלים המורים בקושי לא מועט בהוראת תכנים הכוללים מושגים חשובים כגון הספר "מורה נבוכים ",איגרת תימן", איגרת השמד" וכן סוגיות תיאולוגיות מורכבות. הניסיון לחבר את התלמידים לתקופה זו יוצר לעיתים גם התנגדות בקרבם משום שהם נוטים לראות בה חוליה נוספת בשרשרת "מיגעת ומעיקה של רדיפות ושמד" שאליה חשוף היה העם היהודי לדורותיו. כיצד ניתן ללמד נושאים אלה אחרת? כיצד ניתן לדבר על מושגים וסוגיות מסוג זה מבלי לשעמם את התלמידים ומבלי ליצור ניכור בקרבם? כנאמר ,זהו האתגר שעמד למול יוצריה של ההצגה "המסע אל הנשר הגדול" . לדעתי הצגה זו מתמודדת יפה עם אתגר זה. היא מצליחה להפיח רוח חיים ב"חומרים היסטוריים דוממים". יוצריה של ההצגה מצליחים באופן מרשים להעביר לתלמידים תכנים שעד כה נתפסו בעיניהם מנותקים מהווייתם ומניסיון חייהם. ההצגה מקיצה את ההיסטוריה משנתה והופכת אותה לדרמה חיה, תוך שהיא מדגישה את הרלוונטיות שלה לחייהם של התלמידים, כאן ועכשיו.
‏אשר על כן אני ממליץ בחום על הצגה זו לתלמידים דתיים ולא-דתיים כאחד. לדעתי היא מספקת חוויה מרתקת עבור התלמידים וללא ספק ניתן לנצלה כדי לעורר עניין מתמשך אצלם. אני בהחלט רואה כיצד ניתן לשלבה במערך שיעורים הכולל דיון וקריאה נוספת בנושאים ההיסטוריים שבהם היא מטפלת.
‏פרופסור יוסי יונה
‏המחלקה לחינוך ,אוניברסיטת בן גוריון בנגב

המלצות להצגה המחרוזת המופלאה

תיאטרון
גבריאל
הצגות לילדים ולנוער

יצירת קשר- 0508440042
אי מייל- gabriel-1@zahav.net.il


המלצה להצגה ה"מחרוזת הפלאית


לאורך השנים נשתרשה בארץ תפיסת שלילת הגלות וראיית אורותיה כ"חשוכים ". אנשיה ,יהודי הגלות ,כאנשים חלשים רפויים ופאסיביים .
הקומדיה המוזיקלית "המחרוזת הפלאית "שנכתבה ומבוצעת ע"י עמירם גבריאל , יוצר ברוך כשרונות , מצליחה להעביר את רוח קהילת הגולה היהודית בדמשק באופן שמשיב לה את כבודה .
אלה הם יהודים אקטיביים שאינם מכופפים עצמם לשררה ואף מוצאים פתרון יצירתי להחלץ מצרה .
לא רק שהצגה זו חושפת פן אקטיבי של הגולה היהודית, אלא שהיא מצליחה לשפוך אור על
גלות שלא הרבו לדבר בה –גולת סוריה .
תבנית העלילה ההיסטורית מכילה בתוכה מערכת ערכים נוספת המחזקת אצל הצופים את ההכרה בחשיבות האמת , ארעיות האגו שעומד למכשול לרודפי הכבוד .
עמירם גבריאל שילב באופן מבריק בין הפן הכבד - היסטורי – ערכי לבין הפן הקליל הקומי מוזיקאלי הופך את ההצגה "המחרוזת הפלאית " לחוויה מלמדת שבצידה הנאה רבה .
אני ממליצה בחום על הצגה זו .
בברכה
ד"ר דליה כהן קנוהל
מכללת אמונה
מכללת בית ברל .